מרפאת אומן של איחוד הצלה פרסמה השבוע את ההנחיות הרפואיות לבאים לקיבוץ הגדול בראש השנה אצל רבנו הקדוש באומן.

צוותי כווני רפואת חירום ואמבולנסים של 'איחוד הצלה' ערוכים למתן טיפול רפואי למקרי חירום שיוזנקו על ידי מוקד 'איחוד הצלה' שמספרו: 380-063-800-1221+

בנוסף, ישנה מרפאה הממוקמת בכניסה לקלויז המאוישת ברופאים מומחים, בה ניתנים שירותי רפואה.

אנשים הנוטלים תרופות באופן קבוע (כגון חולי לב, בעיות לחץ דם וכו'), עליהם לזכור להביא עימם את התרופות. במקרה ששכחו, ניתן לגשת למרפאה להתייעצות עם הרופא.

להלן קיצור הלכות חולה בשבת ודרכי הפניות לקבלת מענה רפואי על ידי ארגון 'איחוד הצלה' על פי ההלכה.

חובה להדגיש, שבכל מקרה בהול וכן כאשר יש ספק שמא שהייה תוכל לגרום פגיעה בהצלת החולה, אין להתמהמה ויש להתקשר אף בשבת וחג באופן מיידי למוקד החירום של 'איחוד הצלה', להזעקת עזרה, כדברי הירושלמי שנפסקו להלכה שהזריז בפיקוח נפש הרי זה משובח והנשאל הרי זה מגונה והשואל הרי זה שופך דמים. רק כאשר ברור שאין הדבר בהול וניתן לפנות באופן רגלי להתייעצות ולקבלת מענה רפואי במרפאה, מותר לעשות כן.

בהלכה הובאו מספר דרגות וסוגי חולי ודיניהם והיתר או דחיית האיסורים השונים.

להלן קיצור דיניהם:

א. חולה שיש בו סכנה – מחללים עבורו שבת בכל המלאכות, אף הכרוכות באיסורי תורה.

ב. סכנת אבר – על ידי נכרי מותר לרפאותו אף במלאכות דאורייתא ועל ידי יהודי מותר רק במלאכות דרבנן.

ג. חולה שאין בו סכנה – על ידי נכרי מותר לרפאותו אף במלאכות דאורייתא ועל ידי יהודי מותר במלאכות דרבנן אם

עושה אותן בשינוי, וכן הותר לו ליטול תרופות.

ד. מקצת חולי – על ידי נכרי מותר לרפאותו במלאכות דרבנן ועל ידי יהודי אסור. ואסור לו ליטול תרופות.

ה. מיחוש – אסור בכל המלאכות ואסור לו ליטול תרופות.

מקרים דחופים במקרי סכנה שהזמן בהול, כגון, כאשר אדם איבד את הכרתו, או נחנק וכן בפציעות קשות או בדימומים מסיביים שאינם נעצרים וכן כאשר אדם חש בכאבים בחזה או בקוצר נשימה ויש חשש סכנה מיידית לחייו וכן בכל מקרה כשיש אפילו ספק סכנה מיידית,

יש להזעיק מיד את כוחות ההצלה אף אם הדבר כרוך באיסורי דאורייתא ואין להתמהמה או להתעכב בהליכה רגלית להזעקת עזרה.

מקרים שאינם דחופים אך במקרים שאינם דחופים וניתן לגשת רגלית למרפאה, ניתן לפנות למרפאה לצורך התייעצות ולקבלת מענה רפואי.

קבלה ומיון על פי ההלכה מותר לבצע רישום וקבלה על ידי כתבן שאינו יהודי במחשב או באופן ידני. הפרטים האישיים הנדרשים למילוי

על ידי הכתבן: שם פרטי ומשפחה, מס' ת.ז. או מס' דרכון, מס' טלפון, קופ"ח. כמו כן, מותר לפרט לכתבן הנכרי את שם חברת הביטוח בה מבוטח המטופל.

מדדי לח"ד, דופק, סוכר ועוד:

מדידת לחץ דם, דופק, סוכר, סטורציה וכדו' מותר למדוד על ידי נכרי אף לחולה שאין בו סכנה ואף במכשירים דיגיטליים, אולם מדידת חום תחת הלשון יש למדוד לחולה שאין בו סכנה במדחום המותר בשימוש בשבת. כאשר אין מדחום מסוג זה, יש להניח את המדחום תחת לשון החולה כשהוא כבוי ואז להדליקו על ידי נכרי, בכדי שהפעולות הנעשות על ידי היהודי לא יגרמו לשינוי במדחום.

בהעדר איש רפואי נכרי, בדיקות המדדים הכרוכות בפעולות באיסורי תורה ייעשו על ידי יהודי רק כאשר יש חשש סכנה.

מדידת לחץ דם ובדיקת דופק במכשירים שאינם חשמליים, מותר לבצע לכל חולה/נפגע המתקבל לטיפול במרפאה, אף על ידי איש צוות יהודי.

פציעות וחתכים:

בפציעות וחתכים שיש צורך בחיטוי ובתפירות או בהדבקות, מותר לעשות כן על ידי רופא שאינו יהודי במרפאה.

במידה והפציעה תאובחן על ידי הרופא כמסוכנת עם חשש לדימומים פנימיים מסוכנים או לזיהום מסוכן וכדו' ועל פי אבחנת הרופא אופי הפציעה מחייב לפנות לבית החולים ולא ניתן להמתין לצאת השבת, יש לנסוע לבית החולים.

לדעת השו"ע יש להעדיף לחלל שבת לצורך חולה שיש בו סכנה על ידי ישראלים גדולים ובני דעת ולדעת הרמ"א אם ניתן לעשות זאת על ידי נכרי בלא עיכוב שיכול לפגוע בהצלת החולה, עושים זאת על ידי נכרי. ולכן, אם ניתן יש להעדיף לנסוע לבית החולים על ידי נהג נכרי ובהעדר נהג נכרי מותר לנסוע אף על ידי נהג יהודי.

בכל פניה לבית החולים, יש להתייעץ עם הרופא אלו מסמכים יש הכרח בטלטולם לבית החולים.

שימוש בפלסטר:

הנצרך להשתמש באספלנית בשבת, עליו להיזהר שלא להדביק את שני קצוות האספלנית זה על גבי זה, אלא ידביקם באופן ששני הקצוות אינם נוגעים זה בזה מחשש איסור תופר.

הוצאת קוץ בשבת:

אדם שנתחב לו קוץ בבשרו, מותר להוציא הקוץ בשבת ובלבד שיזהר שלא יוציא דם עמו. אך כאשר לא ניתן להוציא הקוץ בלא הוצאת דם והדבר מצערו, מותר להוציאו אף כאשר יצא דם עמו.

פתיחת וריד:

מותר לפתוח וריד לצורך בדיקת דם ועירוי נוזלים על ידי נכרי אף לחולה שאין בו סכנה. אולם על ידי יהודי מותר רק במצב שלספק פקוח נפש.

נטילת תרופות בשבת:

גזרו חכמינו זיכרונם לברכה שלא לעשות מעשה רפואה בשבת. גזירה זו נקראת "גזירת שחיקת סממנים", והיינו, שחששו חז"ל שמא ייכשל בעת הכנת התרופה ויעבור על מלאכת טוחן שישחוק סממנים לרפואתו. וגזרו חז"ל שלא לעשות מעשה רפואה בשבת, אף כאשר אינו עושה מלאכה אסורה.

על כן אסור לעשות מעשה רפואה בשבת ובכלל זה אף נאסר ליטול תרופות בשבת.

אולם במצבים מסוימים התירו חז"ל מעשה רפואה בשבת וכמו שיתבאר.

תרופות למיחושים ומקצת חולי אדם הסובל ממיחושים או ממקצת חולי, וכגון, שסובל מכאב ראש או כאב שיניים או הצטננות או משפתים יבשות וכדו' ]ולא הוגדר כחולה שאין בו סכנה וכמו שיבואר להלן[, אסור לו ליטול תרופות בשבת על מנת להקל מעליו את המיחוש או לרפא את

החולי.

תרופות לחולה שאין בו סכנה:

אולם אדם שהוא בגדר חולה שאין בו סכנה, דהיינו, חולה שנפל למשכב ואין בו סכנת נפשות, והרמ"א הוסיף שאף ביש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו, ואף על פי שהולך, הותר לו ליטול תרופות בשבת.

ומכל מקום אם סובל ממיחוש נוסף שאינו נופל למשכב מחמתו, אין לו היתר ליקח תרופה עבור אותו מיחוש, אלא הותר לו ליטול תרופה רק לצורך טיפול באותו חולי שממנו נפל למשכב.

ולכן, אדם הסובל ממיחוש בגרונו, אסור לו ליטול כדורי מציצה להקלת כאב הגרון. וכן הסובל מכאב בטן קל, אסור לו ליטול תרופות להקלת הכאב, אך אם נפל למשכב או שחלה כל גופו, מותר.

אדם הסובל מכאב שיניים, מותר לו לשתות משקה רגיל שיש בו אלכוהול באופן רגיל שאינו ניכר שעושה זאת לרפואה ואף שכוונתו להרגיע הכאב, אך אסור להשהות המשקה על השן הכואבת או להעבירו ממקום למקום בתוך פיו.

הסובל מצרבת אסור לו ליטול תרופה להקלת המיחוש, וכן אין לערב אבקת סודה במים ולשתותם, אך מותר לאכול מאכלים רגילים שטבעם להקל על מיחוש זה, הואיל והם מאכל בריאים.

נטילת תרופה למניעת חולי:

במקרה שעדיין לא נפל למשכב, אך חש בעצמו שאם לא יקח התרופות עתיד הוא לחלות וליפול למשכב, מותר כבר מעתה לקחת התרופה, על מנת למנוע החולי , ולכן, הסובל מהצטננות קלה שאינו נופל מחמתה למשכב, אסור לו ליטול תרופות. אך אם יש חשש שההצטננות תחמיר ותפיל אותו למשכב, או הסובל מכאב ראש שעלול להתפתח למיגרנה חריפה, מותר לו ליטול כבר מעתה תרופה למניעת החמרת ההצטננות.

רפואה על ידי נכרי:

במידה והתרופה ניתנת על ידי נכרי, כגון, שהנכרי מטפטף טיפות לאזנו של החולה וכדו' והפעולה אינה נעשית כלל על ידי היהודי, מותר לעשות כן אף במקצת חולי, אולם אם הריפוי כרוך בעשיית מלאכה האסורה מדאורייתא, אין לעשות זאת במקצת חולי אף על ידי נכרי. ולחולה, אף שאין בו סכנה, מותר להתרפאות על ידי נכרי אף במלאכות דאורייתא.

תרופה לצורך מצוה:

יש מתירים ליטול תרופה לצורך מצוה ומתירים לחולה ליטול תרופה על מנת שיוכל לילך לבית הכנסת להתפלל בציבור ולשמוע קריאת התורה.

תרופות הניטלות מספר ימים:

הנצרך לקחת תרופה מספר ימים ברצף לטיפול במיחוש או מקצת חולי ופעילותה של התרופה היא רק בנטילתה מספר ימים רצופים והפסקת נטילתה ליום אחד פוגמת בריפוי, יש שהתירו ליטול התרופה אף בשבת רק באופן שחייב ליקח התרופה במשך שבעה ימים רצופים לפחות ובהכרח יש ליטול התרופה בשבת כדי להתרפאות. אך אם יש צורך ליטול התרופה פחות משבעה ימים רצופים בכדי להתרפאות, יש להתחיל הטיפול בתרופה לאחר השבת.

אך יש שהתירו ליטול התרופה בשבת אף אם צריך ליטלה פחות משבעה ימים רצופים, וכגון שצריך ליטול התרופה חמשה ימים ברצף, מותר להתחיל הטיפול בערב שבת וימשיך ליטלה אף בשבת.

ומכל מקום אם לא ייפגם הטיפול במידה ולא יטול התרופה בשבת, אין ליטלה בשבת, אף אם יסבול מהמיחוש בשבת.

נטילת ויטמינים:

אין ליטול כדורי ויטמינים בשבת. ויש שכתבו לאסור רק באדם הסובל חולשה, אך לאדם בריא שאינו סובל חולשה התירו ליטול.

צילום: דוברות איחוד ברסלב באומן

לדף הבית של איחוד ברסלב באומן לחצו כאן